|
בית הספר לחיים ולבגרות אישית נוסד בשנת 1994. זאת כתוצאה של 20 שנות מחקר, שנוהל ע"י המייסדת שלו ד"ר מריז טובול, פסיכיאטרית ופסיכואנליטיקאית.
בית הספר לחיים ולבגרות אישית מלמד ומיישם טכניקה פסיכואנליטית חדשה,
שמבוססת על עיסוק הממוקד יותר באיך להרגיש טוב מאשר במדוע אנו מרגישים רע.
בית ספר זה חב את קיומו לתהליך חשיבה ממושך על התיאוריות של פרויד, לקאן ואיינשטיין שהעניקו לו השראה ואפשרו את קיומו:
 |
פרויד: גילוי הלא-מודע
פרויד קרא ללא-מודע בשמו והפך את ה"רצח האדיפאלי" לאבן היסוד של הפסיכואנליזה בהטביעו על גורלו של היחיד חותם בעל ערך סימבולי טראגי הנוטה להאשמה עצמית, דבר שגורם למשמעות החיים להיות בלתי ניתנת להגשמה. |
 |
לקאן: הגילוי של השפה הסימבולית
המחקר של לקאן העניק את המפתח לשפה הסמלית, לדרך ללא מוצא שלה ול"השתעבדות" של כל אחד ל"מסמנים" - מרכיביו של הלא-מודע. לקאן ביטא היטב עד כמה אנו נתונים למרותה של השפה: "אנחנו יצורים מדוברים." |
 |
איינשטיין: התגלית של החלל-זמן המציאותי (הריאלי) והיחסי
המסר של איינשטיין היה שכל מה שהוא מציאותי וריאלי הוא יחסי, בהתבססו על ניסיונותיו בחוקי הטבע הפיזיים ואלה שמחוץ למיתוס (למשל המיתוס של אדיפוס). הוא מצא שלא בכוונה את המפתח להתפתחות אנושית וחיונית. |
מריז טובול: גילוי חוקי
החיים
על בסיס השאלות:
- איך להיגמל מהידע הקבוע מראש שמכריח אותנו להישאר בלתי מודעים בנוגע לרצון שלנו להרגיש בחיים? איך להפוך ל"יצורים מדברים"?
- איך ליישם את האמת הזאת ביחסי-אנוש, באהבה, ובעיקר איך לגרום לה לנצח את העוינות וחוסר ההומאניות שמתלווים לשפה הסמלית? איך לעזוב את הבלתי הומאני ולהגיע להומאני?
כתוצאה משאלות אלה נולד בית הספר לחיים ולבגרות אישית, שהמטרה העיקרית שלו היא ליישם בפסיכואנליזה את חוקי החלל-זמן הריאלי והיחסי של איינשטיין, ולהפוך אותם לחוקי חיים, חוקים שאליהם חייב לציית כל אחד כדי להשתחרר סוף כל סוף מהתלות בחוקי האחר.
|